<h1>ארחות חיים הלכ' ברכו סימן א'</h1>
<h2>דף מט:</h2>
ופותח החזן בקול רם ברכו את ה' המבורך וכורע בברכו וזוקף בשם ובהאריכו בו הקהל יאמרו בלחש בריך יהא שמיה דמרי עלמא ברכי נפשי וכו' כמו שמפורש בסדרי התפלות ואחריו אומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד. והחזן עונה ג"כ אחריהם ברוך ה' כדרך ברכת המזון שחוזר ועונה מה שהם עונים. ויש לתמוה היאך תקנו לומר ברכו דברכו משמע שמוציא עצמו מן הכלל א"כ היה לו לומר נברך כמו בברכת המזון. וחזינן דאמר שמואל לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל. והשיב הר' נתן על זה ואמר הכא שאני דכיון דאמר המבורך לא אפיק נפשיה מן הכלל והוה כמו נברך. ומהאי טעמא הוא אומר בב"הכ בברכו בט' והוא. והא דאמרינן בברכות פרק ג' שאכלו כאחת דאינו אומר בברכת מזון ברכו אא"כ יהיו כדי ברכה בלא הוא והיאך אנו אומרים ברכו בט' והוא אלא מהטעם שאמרתי דהוי כמו נברך ע"כ.
